10 טעויות בבניית אתר לעסק ומה לבדוק כדי שהן לא יקרו לכם

את הטעויות האלה אנחנו פוגשים שוב ושוב כשעסקים פונים אלינו עם אתר קיים: לפני שיפוץ, לפני מעבר אחסון, או כשמשהו הפסיק לעבוד. רובן לא נראות מבחוץ. האתר נראה טוב, ורק כשצריך לעבור, לתקן או לענות על מכתב מעורך דין מגלים מה חסר. ריכזנו כאן עשר, עם מה שהחוק וגוגל אומרים על כל אחת ומה בודקים. את המקורות בדקנו ב 30 באוקטובר 2026.

1. הדומיין והחשבונות רשומים על שם מי שבנה את האתר

זו הטעות שהכי קשה לתקן מאוחר. מי שבונה את האתר רושם את הדומיין, פותח את האחסון וקונה את הרישיונות על שמו, כי ככה מהיר יותר. כל עוד הקשר טוב, אף אחד לא שם לב. ביום שרוצים לעבור, או שהוא כבר לא זמין, מגלים שהעסק לא שולט בכתובת של עצמו.

לפי איגוד האינטרנט הישראלי, מי שרשום כמחזיק בדומיין ‎.il הוא מי שיש לו הזכות להשתמש בו והסמכות לפעול בו. לכן אנחנו ממליצים לרשום אותו על שם העסק, או על שמכם אם אתם עוסק יחיד.

מה בודקים

• הדומיין: יש לכם חשבון אצל הרשם שבו הוא רשום, ואתם מופיעים בו כמחזיקים. אם אין לכם חשבון כזה, זה כבר סימן.
• האחסון: חשבון על שם העסק, או לפחות גישת ניהול מלאה שלכם.
• האתר עצמו: משתמש מנהל (Administrator) בשבילכם, לא רק עורך.
• רישיונות בתשלום, כמו Elementor Pro או תבנית: על שם מי הם, ומי אחראי לחדש אותם.

ואם הדומיין כבר רשום על שם מישהו אחר

העברה של דומיין ‎.il למחזיק אחר נקראת אצל איגוד האינטרנט הקצאה מחדש. צריך בשבילה הסכמה בכתב של המחזיק הנוכחי, והרישום צריך להיות בתוקף. שימו לב שזה נחשב רישום חדש: הגדרות ה DNS לא עוברות לבד, וצריך לציין אותן בבקשה, אחרת האתר והמייל עלולים להפסיק לעבוד.

אם מי שרשם את הדומיין מסרב להעביר אותו, יש הליך ליישוב סכסוכים של איגוד האינטרנט (IL-DRP). אחד הסימנים לחוסר תום לב שמופיעים בכללים שלו הוא בדיוק המצב הזה: מישהו ממשיך להחזיק בדומיין אחרי שהסתיים חוזה עבודה, כשהדומיין היה אמור לעבור ללקוח. האגרה מתחילה ב 3,340 ₪, ולכן הרבה יותר זול לסדר את הרישום מראש.

2. אתר שמדבר על עצמו ולא אומר מה הצעד הבא

הרבה אתרים נפתחים ב״מי אנחנו״ וב״החזון שלנו״. מי שנכנס לאתר של עסק שואל בדרך כלל שלוש שאלות: האם אתם עושים את מה שאני צריך, כמה זה בערך עולה, ואיך מתחילים. אם התשובות לא בעמוד הראשון, קל מאוד לחזור לגוגל ולנסות את התוצאה הבאה.

• בכותרת הראשית: מה אתם עושים ולמי, במילים שהלקוחות שלכם משתמשים בהן.
• מחיר או טווח מחיר, גם אם הוא ״החל מ״. אם אי אפשר, הסבירו ממה המחיר מורכב.
• צעד הבא אחד ברור בכל עמוד: טלפון, וואטסאפ או טופס.

3. בודקים במחשב, והלקוחות נכנסים מהטלפון

לפי StatCounter, בספטמבר 2026 כ 62% מהגלישה בישראל הייתה מהטלפון. הנתון משתנה מחודש לחודש (באוגוסט, למשל, המחשב עקף), ולכן כדאי להסתכל בנתונים של האתר שלכם ב Google Analytics. גם גוגל עצמה סורקת את האתרים לפי הגרסה שלהם לטלפון, ומאז אוקטובר 2023 זה המצב כמעט בכל האתרים.

מה בודקים

• פותחים את האתר בטלפון אמיתי, לא רק בחלון מוקטן במחשב.
• ממלאים את הטופס מהטלפון עד הסוף, ובודקים שבשדה הטלפון נפתחת מקלדת של מספרים.
• מחפשים גלילה לצדדים, טקסט קטן מדי וכפתורים צפופים מדי ללחיצה עם אצבע.
• לוחצים על מספר הטלפון ובודקים שהוא פותח חיוג.

4. אתר יפה שנטען לאט

תמונות כבדות, הרבה פונטים, סקריפטים של חברות אחרות ואחסון חלש הם רוב הסיבות. כתבנו על זה מדריך מלא לשיפור מהירות האתר, עם המספרים מהאתר שלנו. הבדיקה הבסיסית לוקחת דקה: מכניסים את הכתובת ב PageSpeed Insights ומסתכלים קודם על התוצאה לטלפון.

5. תמונות מגוגל או ממאגר, בלי רישיון

תמונה שמופיעה בחיפוש של גוגל לא הופכת בזה לחופשית לשימוש. זכות יוצרים בתמונה קיימת גם בלי שכתוב עליה משהו.

חוק זכות יוצרים מאפשר לבית משפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 100,000 ₪ לכל הפרה. יש בחוק חריג מצומצם לשימוש לא מסחרי שהופסק אחרי פנייה, אבל אתר של עסק בדרך כלל לא נכנס אליו.

• תמונות שלכם: העסק, הצוות, העבודות. הן גם עובדות הכי טוב, כי הן אמיתיות.
• מאגר תמונות, בתשלום או חינמי, עם רישיון שמתיר שימוש מסחרי. שמרו את הקישור לתמונה ואת תנאי הרישיון.
• תמונה שבונה האתר הביא: שאלו מאיפה היא ובאיזה רישיון.
• תמונה שנוצרה בכלי בינה מלאכותית: בדקו מה תנאי השימוש של הכלי מתירים.

6. ״שמנו תוסף נגישות וזהו״

תקנות הנגישות לשירות מחייבות אתר שנותן שירות לציבור לעמוד בתקן הישראלי 5568 ברמה AA, שמבוסס על WCAG 2.0, ולפרסם במקום בולט הצהרת נגישות. בהצהרה מפרטים אילו התאמות נעשו ואיך פונים אליכם כשמשהו לא נגיש.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כותבת במפורש שתוסף נגישות, הכפתור שפותח תפריט התאמות, לא פוטר מהחובה, ושאין חובה להשתמש בו בכלל. וסעיף 19נא לחוק מאפשר לבית משפט לפסוק פיצוי בלי הוכחת נזק, עד 50,000 ₪ צמודים למדד.

שתי הקלות ששווה להכיר. לפי התקנות, עוסק פטור או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו לא עולה על 100,000 ₪ פטור מהנגשת האתר. ובנוסף, ליקוי נגישות לא נחשב הפרה אם תיקנתם אותו בזמן סביר, ולא יותר מ 60 יום, מהיום שקיבלתם הודעה עליו. לכן חשוב שבהצהרה יהיה פרט קשר שמישהו באמת עונה בו.

מה בודקים

• מנווטים באתר רק עם המקלדת (Tab ו Enter): רואים כל הזמן איפה אתם, ואפשר להגיע לכל כפתור ולשלוח את הטופס.
• לכל תמונה שיש בה מידע יש טקסט חלופי.
• יש מספיק ניגודיות בין הטקסט לרקע, גם בכפתורים.
• יש הצהרת נגישות, עם שם ודרך פנייה.

7. טופס בלי הודעת פרטיות, ודיוור בלי הסכמה

מאז 14 באוגוסט 2025 בתוקף תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות. לפי הרשות להגנת הפרטיות, כשאוספים פרטים, למשל בטופס יצירת קשר, צריך להגיד לאדם למה הפרטים ישמשו, למי הם יועברו, האם הוא חייב למסור אותם, ושיש לו זכות לעיין בהם ולבקש לתקן אותם. מאז התיקון הרשות יכולה גם להטיל עיצומים כספיים.

דיוור הוא נושא נפרד. סעיף 30א לחוק התקשורת אוסר לשלוח פרסומת במייל או ב SMS בלי הסכמה מפורשת מראש, ומאפשר פיצוי של עד 1,000 ₪ על כל הודעה, בלי הוכחת נזק. מי שהשאיר פרטים כדי שתחזרו אליו עוד לא הסכים בזה לקבל מכם פרסומות.

• ליד כל טופס: משפט קצר שאומר למה הפרטים ישמשו, וקישור למדיניות הפרטיות.
• אם יש דיוור: תיבה נפרדת, לא מסומנת מראש, שאומרת במפורש שמסכימים לקבל פרסומות.
• כל הודעה שיווקית נפתחת במילה ״פרסומת״, ויש בה דרך פשוטה להסיר את עצמכם.

8. עוברים לאתר חדש בלי הפניות 301

כל עמוד באתר הישן צבר משהו בגוגל: מקום בתוצאות, קישורים מאתרים אחרים, אנשים ששמרו אותו. כשבונים אתר חדש והכתובות משתנות, הכתובות הישנות מחזירות שגיאה, וכל מה שהן צברו עלול ללכת לאיבוד.

ההנחיה של גוגל למעבר אתר עם שינוי כתובות: הפניה קבועה (301) מכל כתובת ישנה לכתובת החדשה המתאימה, בלי שרשרת של הפניה אחרי הפניה, ולהשאיר את ההפניות כמה שיותר זמן, ובדרך כלל לפחות שנה.

• לפני המעבר: רשימה של כל הכתובות באתר הישן. מפת האתר ו Search Console עוזרים למצוא אותן.
• לכל כתובת ישנה: הכתובת החדשה הכי קרובה בתוכן, לא סתם דף הבית.
• אחרי המעבר: בודקים שכל כתובת ישנה מחזירה 301 לכתובת הנכונה, ועוקבים אחרי שגיאות ב Search Console.

9. פניות שלא מגיעות, ואתר שאף אחד לא מודד

טופס יכול להיראות תקין ולא לשלוח כלום, או לשלוח מיילים שנופלים לספאם. זה קורה בעיקר כשהאתר שולח מייל בשם הדומיין שלכם בלי הגדרות אימות.

מאז פברואר 2024 Gmail דורש מכל מי ששולח אליו מיילים הגדרת SPF או DKIM בדומיין. בלי זה, מיילים מהאתר עלולים להידחות או להגיע לספאם.

והצד השני: בלי מדידה אי אפשר לדעת אם האתר מביא פניות בכלל. שני כלים חינמיים של גוגל מספיקים כדי להתחיל: Google Search Console, שמראה איך האתר מופיע בחיפוש ואילו בעיות גוגל מצא בו, ו Google Analytics, שמראה מאיפה מגיעים ומה עושים באתר.

• אחרי כל שינוי באתר: שולחים פנייה לבדיקה מכל טופס, ובודקים שהיא הגיעה ולא נפלה לספאם.
• SPF ו DKIM מוגדרים בדומיין לשירות שדרכו האתר שולח מיילים.
• Search Console מחובר, ומפת האתר נשלחה אליו.
• ב Google Analytics מוגדר אירוע לכל פנייה: טופס, וואטסאפ וטלפון.

10. אין גיבוי ואין מי שמעדכן

ב WordPress רוב חולשות האבטחה מגיעות מתוספים. לפי הדוח השנתי של Patchstack, ב 2025 התגלו 11,334 חולשות חדשות במערכת של WordPress: 91% בתוספים, 9% בערכות עיצוב, ורק 6 ב WordPress עצמה. ל 46% מהן עוד לא היה עדכון מתקן ביום שבו פורסמו.

עדכונים אוטומטיים לתוספים קיימים ב WordPress מאז גרסה 5.5, אבל הם כבויים כברירת מחדל ומפעילים אותם לכל תוסף בנפרד. עדכון אוטומטי גם יכול לשבור משהו, ולכן הוא הולך יחד עם גיבוי.

• גיבוי אוטומטי, שנשמר גם מחוץ לשרת של האתר.
• פעם אחת לפחות, שחזור מהגיבוי לאתר בדיקה. רק ככה יודעים שהוא עובד.
• מישהו אחראי לעדכונים, ובודק אחרי כל עדכון שהטפסים והחנות עובדים.
• תוספים שלא בשימוש נמחקים, לא רק מושבתים.

אצלנו זה חלק מחבילות האחסון והתחזוקה: בחבילות Premium ו Gold יש עדכונים וגיבוי יומי שנשמר 7 ימים אחורה. ואפשר כמובן לעשות את זה גם לבד, העיקר שמישהו אחראי.

בדיקה עצמית ב 15 דקות

שאלות נפוצות

מקורות

1. איגוד האינטרנט הישראלי: בחירה ורישום של שם מתחם
2. איגוד האינטרנט הישראלי: הקצאה מחדש של שם מתחם
3. איגוד האינטרנט הישראלי: יישוב סכסוכים (IL-DRP)
4. איגוד האינטרנט הישראלי: הרשמים המוסמכים
5. StatCounter: טלפון, מחשב וטאבלט בישראל ספטמבר 2026
6. Google Search Central: Mobile-first indexing has landed
7. חוק זכות יוצרים, תשס״ח-2007 סעיף 56
8. תקנות נגישות השירות, תשע״ג-2013 תקנות 35 עד 35ו
9. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות סעיף 19נא
10. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: נגישות אתרי אינטרנט, שאלות נפוצות
11. הרשות להגנת הפרטיות: תיקון 13
12. הרשות להגנת הפרטיות: חובת היידוע
13. חוק התקשורת (בזק ושידורים) סעיף 30א
14. הרשות להגנת הפרטיות: מה כדאי לדעת על פניות שיווקיות
15. Google Search Central: מעבר אתר עם שינוי כתובות
16. Gmail: הדרישות משולחי מיילים
17. Patchstack: State of WordPress Security in 2026
18. WordPress.org: עדכונים אוטומטיים לתוספים ולערכות עיצוב